<h1>פסקי רבינו יוסף הלכ' פסח</h1>
<h2>דף כט:</h2>
כלי אחד היה במגנצא שנמצא בקברי גוים, והתירוהו בהנאה.
<h2>דף עד:</h2>
רבינו הגדול היה מגעיל קערות בכלי ראשון ברותחין מפני שני טעמים. אחד מפני שאין אדם יכול לכוין לשפוך מן כלי ראשון לכל הכלים בשעת רתיחה. ואחד מפני שפעמים משימין קערות על מתכת מרותחת או תוך יורה רותחת בימות השנה, ונמצא תשמשתן בכלי ראשון.
<h2>דף עה:</h2>
שואל כלי מחבירו ישראל צריך להטבילו, שהרי בא לידי חיוב טבילה על ידי שחבירו לקחו.
<h2>דף עו.</h2>
מחבת לפסח עושין לה הגעלה ברותחין. ואם היא ארוכה משים חציה והופך עוד חציה האחרת. ואם עדיין ארוכה ביותר מלבנה באור בינתיים. וכך אמר לי רבינו יהודה שכך היה נוהג אביו רבינו [יצחק] נ"ע. ואם היא גדולה שאינה נכנסת ביורה, עושין לה כמין שפה.
